• דף הבית
  • בית מדרש וירטואלי
    • סדרה מאת נעמה לויץ אפלבאום בנושא תפילה
    • תפיסות קדושה במקרא - סדרת שיעורים מאת אר
    • טור שבועי
    • ימים נוראים
    • הלכה >
      • חדש!! סדרת שיעורים בהלכה בנושא נשים בביהכ"ס
    • מחשבת ומחשבות >
      • חדש!! סדרת שיעורי אסף זיידמן על מצוות בזמן הז
    • נשים ומגדר >
      • צאנה וראינה
  • תמכו בישיבה
  • צרו קשר
  • אודות הישיבה
    • מי אנחנו
    • חזון
    • צוות הישיבה
    • כתבו עלינו
    • תמונות >
      • פגישת מחזור
  • English

נרטיב חדש

9/5/2012

0 Comments

 
Picture
מאת מעין לוינסון

את הבוקר בישיבה פתחנו בדבר תורה של נעמה אודות הנרטיב היהודי הבא לידי ביטוי בטקס הבאת הביכורים במקדש, המתואר בפרשת השבוע "כי תבוא". לאורך כל היום חזרה והדהדה המילה "נרטיב". לצורך הדיון, אגדיר נרטיב כ-"עולם המשמעות והפרשנות המטא-היסטורית סביבה בונה האדם את חייו".

בשיעור תנ"ך עם אריאל קופולוביץ' דיברנו על מקומות קדושים ופרקנו את הגדרת הקדושה שלהם. לאורך התנ"ך אפשר לראות תימוכין לתזוזה של מקומות קדושים (קבר רחל), מדרשי-שם שונים שמייחסים קדושה או משמעות של חול למקומות (פנואל, מחניים). עיקר השיעור עסק באותם מקומות קדושים שהיחס אליהם שלילי עפ"י המסורת, שהרי התנ"ך מייצג לרוב את עמדת המסורת ששרדה, עמדת המנצחים. כך הוא סיפור נחלת דן בצפון (בספר שופטים) וכך הוא הסיפור על המזבחות שהקים ירובעם (במלכים א'). יש בתנ"ך עדויות המרמזות לכך שניתן לבנות נרטיב אחר לעבודת ה'. הנרטיב העולה מן התנ"ך מציג את המקומות הקדושים ואת מוקדי החטא כסטטיים כאשר למעשה עצם הגדרתם היא רק צד אחד של מערכת יחסי הכוח בהיסטוריה הישראלית.

בשיעור הלכות תפילה שוויונית עם אריה ברנשטיין התייחסנו הרבה למושג "כבוד הציבור". הדיון ההלכתי בנוגע לזכותה של אישה להגיד דברים שבקדושה בא לידי ביטוי בשאלת קריאה בתורה. התלמוד הבבלי במגילה כ"ג ע"א גורס: "הכל עולים למניין שבעה אפילו אישה... אבל אמרו חכמים: אישה לא תקרא בתורה מפני כבוד הציבור." הדיון לאורך הפסיקה היהודית מתמודד עם מושג זה, מתי הוא מתקיים והאם ניתן לדחותו. ראינו כיצד בעולמם של חז"ל, המציאות החברתית לא אפשרה להם למנות נשים לתפקידים אלו שהיה זה ביזיון להם שאישה תייצגם. ואולם, בחברתנו המודרנית-מערבית התפיסה הרווחת היא שאפליית נשים היא הביזיון, וכבוד הציבור הוא דווקא בכך שיאפשר לאישה לייצג אותו. הנרטיב שלנו הוא נרטיב של שוויון, וכפי שאמר אריה,

"קהילה שרואה נשים כפחותות, לא ראוי שאשה תקרא. אני חולק על הנרטיב שלהם. אני גם חולק על ההלכה של אלו ששותפים לי בנרטיב".

 בשיעור פילוסופיה עם אסף זיידרמן עסקנו ביחס בין מצווה להלכה והבחנו בין רצון האל לבין ההלכה. ראינו כיצד במקורות חז"ל ישנם תחומים בהם רצון האל, המצווה, אינו בהכרח מוגבל להלכה, באמצעות המושגים "לפנים משורת הדין", "נבל ברשות התורה" ובהנגדה בין מצווה להלכה במקומות שונים בתלמוד הבבלי. החברה האורתודוכסית מספרת נרטיב של הלכה, כאשר הפסיקה שלה היא למעשה אינה הלכתית-פורמליסטית בלבד ומושפעת רבות גם ממסורת ומתפיסת תרבות רחבה יותר.

החברה הדתית משמרת עולם משמעות שנבנה סביב ההלכה, כאשר למעשה עניינים רבים בהלכה נקבעו במציאות חברתית ששיקפה נרטיב אחר. בישיבה אנחנו בוחנים נרטיב זה בביקורתיות ומחדשים בעבודת ה' שלנו כדי שההלכה תשקף את הנרטיב החדש שלנו. קשה לנו עם הפער בין עולם המשמעות והערכים שלנו ובין ההלכה שמשקפת סולם ערכים אחר. השאלה שנשאלת היא, כיצד כל אורתודוכסי מודרני מתמודד עם המתח הזה? מה עושה אדם בישראל אשר מחזיק בנרטיב של שוויון בפגשו את ההלכה?

0 Comments

בין כפיה לשיתוף

9/3/2012

1 Comment

 
Picture
ניתוח שהעלתי אתמול על מציאת דרך המלך בין שני קיצוניים, רלוונטי גם לשיעור פילוסופיה שמעביר אסף זיידרמן בישיבה ביום רביעי בערב. בשיעור הראשון התייחסנו לגישתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' אשר מציג את הקיצוניות של הגישה השואפת להשליט את צו ה' בעולם בכוח. מבחינתו, קיום מצוות צריך להיעשות כהיענות לדבר האל וכל סיבה אחרת אינה עבודת ה'. גישה זו הקיימת במקורות קדומים יותר, החל מ"נעשה ונשמע", דרך המימרא "אפשי ואפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עלי" נענית לצו ה' ללא סייג. מולה אפשר לראות את המצוות כהנחיות לקיום חברה צודקת, ולפיכך זקוקות להסכמה של הציבור ולקבלה על ידו.

מתוך גישה זו ניתן לבחון את המחלוקת בנוגע לשוויון ולשיתוף נשים במצוות בימינו. מצד אחד ניתן לראות את ההגמוניה האורתודוכסית אשר מנסה לכפות על הציבור את צו אלוקים, לפי ראות עיניה. קולה של הגמוניה זו חזק ביותר, וכמו המודל של הסנהדרין המצטייר במסכתנו – מאיים קול זה להשתלט על השיח. המודל שההגמוניה האורתודוכסית דוחפת אליו מבוסס על חלוקת תפקידים מגדרית ועל הדרה מתמשכת של נשים ממוקדי הידע והפולחן הדתיים, תוך הצדקה דתית לכך. מצד שני אפשר לזהות קולות נוספים, ובתוכם ישיבת תלפיות, אשר שואפים לשתף ולאפשר פולחן דתי לכל יהודי ויהודיה החפצים בכך. קולות אלו מתנגדים לערכים המדירים שההגמוניה כופה על הציבור ופועלים לבנות קהילות הבנויות על שיתוף כלל העם בעבודת האל.



1 Comment

    תלמידים וצוות ישיבת 
    תלפיות

     

    ארכיונים

    September 2012
    August 2012

    קטגוריות

    All
    הלכה
    חברותא
    סנהדרין
    פילוסופיה
    פשרה
    תלמוד

    RSS Feed

ישיבת תלפיות 2011