ניתוח שהעלתי אתמול על מציאת דרך המלך בין שני קיצוניים, רלוונטי גם לשיעור פילוסופיה שמעביר אסף זיידרמן בישיבה ביום רביעי בערב. בשיעור הראשון התייחסנו לגישתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' אשר מציג את הקיצוניות של הגישה השואפת להשליט את צו ה' בעולם בכוח. מבחינתו, קיום מצוות צריך להיעשות כהיענות לדבר האל וכל סיבה אחרת אינה עבודת ה'. גישה זו הקיימת במקורות קדומים יותר, החל מ"נעשה ונשמע", דרך המימרא "אפשי ואפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עלי" נענית לצו ה' ללא סייג. מולה אפשר לראות את המצוות כהנחיות לקיום חברה צודקת, ולפיכך זקוקות להסכמה של הציבור ולקבלה על ידו.
מתוך גישה זו ניתן לבחון את המחלוקת בנוגע לשוויון ולשיתוף נשים במצוות בימינו. מצד אחד ניתן לראות את ההגמוניה האורתודוכסית אשר מנסה לכפות על הציבור את צו אלוקים, לפי ראות עיניה. קולה של הגמוניה זו חזק ביותר, וכמו המודל של הסנהדרין המצטייר במסכתנו – מאיים קול זה להשתלט על השיח. המודל שההגמוניה האורתודוכסית דוחפת אליו מבוסס על חלוקת תפקידים מגדרית ועל הדרה מתמשכת של נשים ממוקדי הידע והפולחן הדתיים, תוך הצדקה דתית לכך. מצד שני אפשר לזהות קולות נוספים, ובתוכם ישיבת תלפיות, אשר שואפים לשתף ולאפשר פולחן דתי לכל יהודי ויהודיה החפצים בכך. קולות אלו מתנגדים לערכים המדירים שההגמוניה כופה על הציבור ופועלים לבנות קהילות הבנויות על שיתוף כלל העם בעבודת האל.
מתוך גישה זו ניתן לבחון את המחלוקת בנוגע לשוויון ולשיתוף נשים במצוות בימינו. מצד אחד ניתן לראות את ההגמוניה האורתודוכסית אשר מנסה לכפות על הציבור את צו אלוקים, לפי ראות עיניה. קולה של הגמוניה זו חזק ביותר, וכמו המודל של הסנהדרין המצטייר במסכתנו – מאיים קול זה להשתלט על השיח. המודל שההגמוניה האורתודוכסית דוחפת אליו מבוסס על חלוקת תפקידים מגדרית ועל הדרה מתמשכת של נשים ממוקדי הידע והפולחן הדתיים, תוך הצדקה דתית לכך. מצד שני אפשר לזהות קולות נוספים, ובתוכם ישיבת תלפיות, אשר שואפים לשתף ולאפשר פולחן דתי לכל יהודי ויהודיה החפצים בכך. קולות אלו מתנגדים לערכים המדירים שההגמוניה כופה על הציבור ופועלים לבנות קהילות הבנויות על שיתוף כלל העם בעבודת האל.
RSS Feed