מאת מעין לוינסון
ביום חמישי בסדר ובשיעור תלמוד למדנו את הסוגיה בסנהדרין כ"ה. הגמרא מנסה להבין מה הכלל המאחד את כל הפסולים לעדות בדיני ממונות, כאשר בהמשך הסוגיה הגמרא מאמצת את גישתו של רמי בר חמא הטוען שהפסול נובע מכך שהאנשים הללו עוסקים בפעילות שהיא מעין גזל ואינם ראויים להעיד לגבי דיני ממונות.
תוך כדי קריאה מדוקדקת של הגמרא בשיעור עם יאיר פורסטנברג, התייחסנו לצורה בה הגמרא משלבת בסוגיה הערות נוספות בהתאם לאופן בו היא תופסת את המשנה. כך לדוגמא במהלך הדיון בכ"ה ע"ב נראה שהגמרא מצטטת את התוספתא בפרק ה' הלכה ב', אך היא מוסיפה עליה. התוספתא מפרטת מיהם הפסולים לעדות וכיצד ביכולתם לעשות תשובה, והגמרא מוסיפה על כל פסול שלב נוסף של חזרה בתשובה. היא דורשת מהמשחק בקוביא שאפילו לא ישחק בחינם, ושהמלווה בריבית יימנע מלהלוות לגויים בריבית, בנוסף להלוואה ליהודים, וכן הלאה. כיוון שלמדנו את התוספתא במהלך הסדר, יכולנו לזהות את התוספות של הגמרא ולראות אותם בהקשר של העריכה של הסוגיה.
מעבר לחשיבות המיידית של לימוד מעמיק המתייחס לכל סוגיה בהקשרה ולמקבילותיה, מקרה זה מחדד את החשיבות של ביקורתיות בגשתנו לכל טקסט ערוך ולמעשה כל טקסט. זוהי אינה מסקנה חדשה, אך ביום חמישי התחדד לי שוב למה זה חשוב. בין אם מדובר בתלמוד הבבלי, ובין אם מדובר בשיעור לקהל הרחב המועבר במסגרת אחרת – מסדר השיעור והעורך של דפי המקורות בונה ואוסף את המקורות התומכים ברעיון שהוא מפתח, ועלינו להיות מודעים לכך תמיד ולהיות נכונים לפתוח את המקורות עצמם ולבחון בעצמנו עד כמה הקריאה המוצעת של הטקסט אפשרית.
כך לדוגמה בשיעור הלכות תפילה שוויונית עם אריה ברנשטיין שהיה ביום רביעי עסקנו הרבה בקטע ממסכת מגילה כ"ג ע"א: "תנו רבנן: והכל עולין למנין שבעה אפילו אישה אפילו קטן. אבל אמרו חכמים: אישה לא תקרא בתורה מפני כבוד הציבור." לרוב מתייחסים לסיפא של הציטוט ומתמקדים באיסור של חכמים, עד כדי זניחת הרישא – הכל עולים למניין שבעה. חז"ל הקדימו אמירה זו לאיסור ובחינה חוזרת של המקורות מבארת לנו עד כמה זה חשוב.
בעת הזו, בה רבנים קיצוניים מתבטאים נגד האפשרות של אישה לרכוש השכלה כללית רחבה וללמוד את המקורות היהודיים, עלינו לחשוב על המשמעות של לימוד המקורות בצורה בלתי מתווכת. עלינו לזכור את החשיבות של לימוד בלתי-אמצעי של הטקסטים הקאנוניים ואת של היכולת של כל יהודי ויהודיה לבחון בביקורתיות כל פרשנות וכל ציטוט.
ביום חמישי בסדר ובשיעור תלמוד למדנו את הסוגיה בסנהדרין כ"ה. הגמרא מנסה להבין מה הכלל המאחד את כל הפסולים לעדות בדיני ממונות, כאשר בהמשך הסוגיה הגמרא מאמצת את גישתו של רמי בר חמא הטוען שהפסול נובע מכך שהאנשים הללו עוסקים בפעילות שהיא מעין גזל ואינם ראויים להעיד לגבי דיני ממונות.
תוך כדי קריאה מדוקדקת של הגמרא בשיעור עם יאיר פורסטנברג, התייחסנו לצורה בה הגמרא משלבת בסוגיה הערות נוספות בהתאם לאופן בו היא תופסת את המשנה. כך לדוגמא במהלך הדיון בכ"ה ע"ב נראה שהגמרא מצטטת את התוספתא בפרק ה' הלכה ב', אך היא מוסיפה עליה. התוספתא מפרטת מיהם הפסולים לעדות וכיצד ביכולתם לעשות תשובה, והגמרא מוסיפה על כל פסול שלב נוסף של חזרה בתשובה. היא דורשת מהמשחק בקוביא שאפילו לא ישחק בחינם, ושהמלווה בריבית יימנע מלהלוות לגויים בריבית, בנוסף להלוואה ליהודים, וכן הלאה. כיוון שלמדנו את התוספתא במהלך הסדר, יכולנו לזהות את התוספות של הגמרא ולראות אותם בהקשר של העריכה של הסוגיה.
מעבר לחשיבות המיידית של לימוד מעמיק המתייחס לכל סוגיה בהקשרה ולמקבילותיה, מקרה זה מחדד את החשיבות של ביקורתיות בגשתנו לכל טקסט ערוך ולמעשה כל טקסט. זוהי אינה מסקנה חדשה, אך ביום חמישי התחדד לי שוב למה זה חשוב. בין אם מדובר בתלמוד הבבלי, ובין אם מדובר בשיעור לקהל הרחב המועבר במסגרת אחרת – מסדר השיעור והעורך של דפי המקורות בונה ואוסף את המקורות התומכים ברעיון שהוא מפתח, ועלינו להיות מודעים לכך תמיד ולהיות נכונים לפתוח את המקורות עצמם ולבחון בעצמנו עד כמה הקריאה המוצעת של הטקסט אפשרית.
כך לדוגמה בשיעור הלכות תפילה שוויונית עם אריה ברנשטיין שהיה ביום רביעי עסקנו הרבה בקטע ממסכת מגילה כ"ג ע"א: "תנו רבנן: והכל עולין למנין שבעה אפילו אישה אפילו קטן. אבל אמרו חכמים: אישה לא תקרא בתורה מפני כבוד הציבור." לרוב מתייחסים לסיפא של הציטוט ומתמקדים באיסור של חכמים, עד כדי זניחת הרישא – הכל עולים למניין שבעה. חז"ל הקדימו אמירה זו לאיסור ובחינה חוזרת של המקורות מבארת לנו עד כמה זה חשוב.
בעת הזו, בה רבנים קיצוניים מתבטאים נגד האפשרות של אישה לרכוש השכלה כללית רחבה וללמוד את המקורות היהודיים, עלינו לחשוב על המשמעות של לימוד המקורות בצורה בלתי מתווכת. עלינו לזכור את החשיבות של לימוד בלתי-אמצעי של הטקסטים הקאנוניים ואת של היכולת של כל יהודי ויהודיה לבחון בביקורתיות כל פרשנות וכל ציטוט.
RSS Feed
