מאת מעין לוינסון
ביום חמישי בסדר בוקר עסקנו בעדות נשים. נשים פסולות להעיד בדיני נפשות, ממונות, קידוש החודש ועיבור השנה ונמצאות בקטגוריה זו יחד עם קבוצות שוליות נוספות. מקומה של האישה בשולי החברה ובמעמד נמוך יותר אינו רעיון חריג בספרות חז"ל וכפי שראינו בדבריו של יוספוס פלביוס מאפיין את התקופה.
במשך 12 השנים מאז התחלתי להכיר את ספרות חז"ל נתקלתי באמירות דומות ביחס לנשים. לעיתים רבות הן מסווגות עם עבדים וקטנים, מוצאות מהכלל המרכזי של ההלכה ומשמשות כאובייקט ולא כסובייקט בקהילה. עם השנים למדתי להתרגל לאמירות מעין אלו ולהבליג. סיגלתי לעצמי ציניות ואדישות שהתגלתה כל פעם ששמעתי אמירה בנוסח "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה ואישה נאה וכלים נאים" (ברכות מז:), למרות שיש לפחות שלושה דברים בעייתיים בה.
ביום חמישי הצטרף לחברותא שלי ושל חברתי בישיבה אחד התלמידים. לאחר שקראנו את הקטע הראשון בדף מקורות – בו יוספוס השתמש בהסבר מהותני לתרץ את ההדרה של נשים ועבדים מעדות – שאל אותנו החבר שהצטרף כיצד טקסט כזה גורם לנו להרגיש. תוך כדי שהסברתי כיצד אני מבינה את חז"ל כמוגבלים לתפיסה החברתית בזמנם, שמחתי שלפחות באמצעות הלימוד המשותף עוד חומה נפלה. תלמיד חכם נוסף התמודד עם הנוכחות של האישה הנפקדת בבית המדרש ולמד להכיר את הבעייתיות של תפיסת חז"ל מזווית קצת אחרת.
למרות השמחה שלי מההתמודדות החדשה של חברי לחברותא, חשתי אי נוחות מעטה על האופן בו קיבלתי את דברי חז"ל בשאט נפש. כ"כ התרגלתי לדעותיהם עד שלא הזדעזעתי מהמקום שהם ייחדו לה בחברתם – מה שמשפיע עד היום על הקהילה הדתית. כשם שאני מבליגה על דברי חז"ל (למרות המודעות הפמיניסטית המועטה שלי), כך נשים רבות עושות ביחס לחלקים נרחבים אף יותר של היהדות. גדלות לתוך החברה הזו והעיקרון המארגן ההיררכי והממוגדר שלה ולמדנו להבליג. חלק מהנשים מתעלמות מהמשמעות של הדברים ביחס אליהן וחלקן פונות לאפיקים אחרים של העצמה דתית כדי לכפר על האפשרויות המוגבלות שהחברה הדתית מאפשרת להן.
נשים רבות כל כך התרגלו לקיים את "מנהג אמותיהן" ומקבלות את הסדר החברתי הנוכחי כיוון שהן לא מודעות למגוון האפשרויות ההלכתיות ולכוח המשותף שלהן. שינוי דתי-חברתי ייהפך משמעותי ומהפכני יותר ככל שיחברו אליו נשים (ואנשים) רבות יותר. כתלמידים (ובקרוב בוגרים) בישיבת תלפיות, עלינו מוטלת החובה לשבור את המובן מאליו המכתיב את חייהן של נשים רבות. השינוי מתחיל בקטן ועם הזמן יעורר יותר ויותר הדים וקולות של נשים החפצות בסדר חברתי אחר.
ביום חמישי בסדר בוקר עסקנו בעדות נשים. נשים פסולות להעיד בדיני נפשות, ממונות, קידוש החודש ועיבור השנה ונמצאות בקטגוריה זו יחד עם קבוצות שוליות נוספות. מקומה של האישה בשולי החברה ובמעמד נמוך יותר אינו רעיון חריג בספרות חז"ל וכפי שראינו בדבריו של יוספוס פלביוס מאפיין את התקופה.
במשך 12 השנים מאז התחלתי להכיר את ספרות חז"ל נתקלתי באמירות דומות ביחס לנשים. לעיתים רבות הן מסווגות עם עבדים וקטנים, מוצאות מהכלל המרכזי של ההלכה ומשמשות כאובייקט ולא כסובייקט בקהילה. עם השנים למדתי להתרגל לאמירות מעין אלו ולהבליג. סיגלתי לעצמי ציניות ואדישות שהתגלתה כל פעם ששמעתי אמירה בנוסח "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה ואישה נאה וכלים נאים" (ברכות מז:), למרות שיש לפחות שלושה דברים בעייתיים בה.
ביום חמישי הצטרף לחברותא שלי ושל חברתי בישיבה אחד התלמידים. לאחר שקראנו את הקטע הראשון בדף מקורות – בו יוספוס השתמש בהסבר מהותני לתרץ את ההדרה של נשים ועבדים מעדות – שאל אותנו החבר שהצטרף כיצד טקסט כזה גורם לנו להרגיש. תוך כדי שהסברתי כיצד אני מבינה את חז"ל כמוגבלים לתפיסה החברתית בזמנם, שמחתי שלפחות באמצעות הלימוד המשותף עוד חומה נפלה. תלמיד חכם נוסף התמודד עם הנוכחות של האישה הנפקדת בבית המדרש ולמד להכיר את הבעייתיות של תפיסת חז"ל מזווית קצת אחרת.
למרות השמחה שלי מההתמודדות החדשה של חברי לחברותא, חשתי אי נוחות מעטה על האופן בו קיבלתי את דברי חז"ל בשאט נפש. כ"כ התרגלתי לדעותיהם עד שלא הזדעזעתי מהמקום שהם ייחדו לה בחברתם – מה שמשפיע עד היום על הקהילה הדתית. כשם שאני מבליגה על דברי חז"ל (למרות המודעות הפמיניסטית המועטה שלי), כך נשים רבות עושות ביחס לחלקים נרחבים אף יותר של היהדות. גדלות לתוך החברה הזו והעיקרון המארגן ההיררכי והממוגדר שלה ולמדנו להבליג. חלק מהנשים מתעלמות מהמשמעות של הדברים ביחס אליהן וחלקן פונות לאפיקים אחרים של העצמה דתית כדי לכפר על האפשרויות המוגבלות שהחברה הדתית מאפשרת להן.
נשים רבות כל כך התרגלו לקיים את "מנהג אמותיהן" ומקבלות את הסדר החברתי הנוכחי כיוון שהן לא מודעות למגוון האפשרויות ההלכתיות ולכוח המשותף שלהן. שינוי דתי-חברתי ייהפך משמעותי ומהפכני יותר ככל שיחברו אליו נשים (ואנשים) רבות יותר. כתלמידים (ובקרוב בוגרים) בישיבת תלפיות, עלינו מוטלת החובה לשבור את המובן מאליו המכתיב את חייהן של נשים רבות. השינוי מתחיל בקטן ועם הזמן יעורר יותר ויותר הדים וקולות של נשים החפצות בסדר חברתי אחר.
RSS Feed